| לפני מספר חודשים, בשני אזורים שונים באירופה, עמדו בפני שני הצדדים משימות מרתיעות למדי בחלון ההעברות. אתלטיקו מדריד וטוטנהאם הוטספר, לאחר עונות 2018/2019 מנוגדות, הושלכו כעת לסערה מחוץ לעונה, כשכל אחת מהן נאלצה לחשב מסלול פעולה עתידי ולקבל החלטות שיהיו בעלות פוטנציאל להגדיר את המועדון במהלך העונות הבאות. כתוצאה מכך, שתי הקבוצות עסקו בנושא באופן דומה יחסית, לאור המזומנים ששתיהן בזבזו בכדי להביא פרצופים טריים לבין שורותיה. באופן לא מפתיע נראה היה כי כמה תייגו את פעילות ההעברה שלהן כהצלחה, במיוחד בהתחשב בכך שהפעם האחרונה בה טוטנהאם החתימה שחקן, הייתה עוד לפני שה- VAR השתלט על עולם הכדורגל. עם זאת, הצדדים התקדמו בכיוונים שונים לחלוטין במונח זה. בעוד שאתלטיקו מדריד הציגה את עצמה ככוח שיש להכיר בו, טוטנהאם התפתלה כלפי מטה. באופן בלתי נמנע, מתבקש לשאול האם מזלם המנוגד של המועדונים אינו אלא צירוף מקרים, או אולי מקרה של שתי ישויות הנוסעות בדרכים שונות ומגוונות, כאשר אך עומדות בפני מכשול דומה. ובהתבוננות פנימית עמוקה יותר, התוצאה האחרונה נראית הרבה יותר סבירה מהקודמת. |
| |
| לאורך השנים, אתלטיקו מדריד, למרות ההיסטוריה האדירה שלה, תמיד נתפסה כקבוצה 'האחרת' במדריד, מה שניתן לייחס להצלחה האדירה של ריאל מדריד. לפיכך, היא נאלצה תמיד להילחם בכמה גחמות, חלקן גם לא מבוססות, תוך כדי משחק במגרש. עם זאת, לאחר מינויו של דייגו סימאונה, הקבוצה מיתגה את עצמה כמתמודדת בולטת בחזית הביתית והיבשתית, עובדה שהודגשה על ידי הגיחות התכופות שלה לשלבים האחרונים של ליגת האלופות. בזמן הזה, גם אל הספרס התייחסו כאל הקבוצה המשנית בצפון לונדון, ברגע שארסנל עשתה את המעבר לצפון. עם זאת, באופן דרמטי יותר עבורם, הם מצאו עצמם בצל קבוצה לונדונית אחרת (צ'לסי) בעונות האחרונות. בדומה לאתליטיקו מדריד עם זאת, המועדון האנגלי גם בעקומת השתפרות מאז שהארגנטינאי תפס את המושכות. תחת הדרכתו של מאוריסיו פוצ'טינו, טוטנהאם הגיעה ללא הרף לצמרת, כאשר היא תמיד נראתה במרחק צעד קטן מזכייה בתואר אלופת הליגה האנגלית. |
| |
| לפיכך, שתי הקבוצות נאלצו לא פעם לאמץ מנטליות של מצור, בעודן מנסות לבלגן את הסדר הקיים ותוך כדי כך לגלף זהות שמבקשת להציג את האידיאלים שלהן, במקום להיות מתויגות כסתם מועדון נוסף בעיר שלהן. יתרה מזאת, אתלטיקו וספרס בנו לאחרונה זירות חדישות, השקעה שאכלה נתח משמעותי מכספם. ואף על פי שיש שפע של קווי דמיון מאז תחילת העשור, העניינים התחילו לעלות על שבילים מעט שונים רק בעונת 2019-20. בקיץ, אתלטיקו נאלצה לשחרר את אנטואן גריזמן, דייגו גודין, פיליף לואיס, חואנפרן, לוקאס הרננדס ורודרי; שחקנים שהיו גלגלי שיניים חיוניים ביותר. עם זאת, בצורה חכמה למדי, הם עמדו בפיתוי של לבקש מאחד מהכדורגלנים שהוזכרו לעיל להישאר בקבוצה. גריזמן, שדחה בפומבי את חיזוריה של ברצלונה לפני עונה, נראה נחוש ללבוש את מדי ברצלונה העונה, ואילו גודין, פילייפה וחואנפרן רצו לבלות את דמדומי הקריירה שלהם מחוץ לקדירת הלחץ. באופן מדהים, הם אפשרו להרננדז ורודרי להחליף מחנות, בהתחשב בגילו של הצמד והערך שהם הוסיפו לקבוצה. טוטנהאם גם מצאו את עצמם בצומת דרכים באוף סיזן, שם כמה שחקנים שלהם תלו תקוות למרעה חדש יותר, כלומר כריסטיאן אריקסן וטובי אלדרווירלד. אולם בניגוד לאתלטיקו, הקבוצה של צפון לונדון ניסתה לרסן את אותם שחקנים, ובסופו של דבר המשיכה להחזיק בהם. לפיכך, במהלך חלון ההעברות, אתלטיקו וספרס פרסו אופן פעולה לא זהה. וכן, התוצאות פרושות לעיני כל. בעוד שקבוצה אחת העדיפה לשמור את ליבתה על כנה, למרות האיום שהיא תתפורר, השניה קרעה את מסך העשן לגזרים, ובכך התנדנדה לכיוון גישה אחרת. |