אז מה היה במשחק הזה?1. שינוי מערך. לכבוד המשחק, ואלוורדה עשה מהלך שהוא לא נוהג לעשות, כששינה את שיטת המשחק 4-4-2 שהוא אוהב והטמיע במועדון מאז שהגיע, ושינה אותה ל- 5-3-2, כשדמבלה היה מגן-ווינגר על הקו ואלבה קיבל את תפקיד חלומותיו - עם קצת פחות מחויבות בהגנה, וגישה בלתי מוגבלת להתקפה. ואלוורדה הראה שהוא מפיק את לקחי העונה שעברה והתאים את ההרכב שלו, מה שלא השכיל לעשות בהפסד לרומא באולימפיקו בשנה שעברה.
3. מסי מגיע למשחק. כשבארסה התקשתה לצאת להתקפות בתחילת המשחק, היה זה מסי שביקש את הכדור, התחיל דריבל, הראה מנהיגות וניסה ליצור מצבי הבקעה, ובפעם המי יודע כמה הראה לחבריו לקבוצה שהוא מגיע למשחק והם יכולים לסמוך עליו. אבל הרגע המיוחד הגיע כשמסי יצא לדריבל ומשך אחריו 3 שחקנים מצד אחד של הרחבה לצד השני, ואז תוך כדי שנסגר בדרך לשער, הוא זיהה את סוארס לבד במרכז הרחבה, ושלח לו עוד אחת ממסירות האומן שלו. בדרך לחתום משחק אדיר נוסף עם שני בישולים ושלושה שערים. 100% מעורבות ב-5 שערים. כן. וואו.
5. בוסקטס הבלתי נגמר. מדהים לגלות שהשחקן המדהים הזה לא זוכה לכותרות. בוסקטס זכה במשחק זה לעמדה קדמית יותר, מאחר והיו מאחוריו 3 בלמים, הוא קיבל יותר כדורים בהתקפה, עשה לחץ גבוה יותר והניע את המשחק נהדר. הוא הנצר האחרון לשושלת המופלאה של צ׳אבי ואינייסטה והוא אחד הגורמים שדואגים להשאיר את ברצלונה בדי אן איי שלה.